Site icon Nziv.net

הדבש והעוקץ: הסכם הגנה עם ארה"ב כבסיס לקבוע את גבולותיה של ישראל

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, צייץ בסוף השבוע בטוויטר כי ידון בהסכם הגנה הדדי אפשרי עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.

המצדדים בהסכם הגנה עם ארצות הברית, לרוב: יתפסו את ההסכם כמאמץ של נתניהו לחזק את עוצמתה של מדינת ישראל כנגד האוייבים האזוריים שלה.

המתנגדים להסכם ההגנה עם ארצות הברית, לרוב יתפסו את "הצהרת הכוונות" לחתום על הסכם מסוג כזה, בסמוך למועד הבחירות בישראל, כמאמץ של נתניהו לחזק את עצמו בעזרת חברו הטוב, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כדי שהוא יוכל לנצח במערכת בחירות, שסביר שאם יפסיד בה נתניהו צפוי לסיים את הקריירה הפוליטית שלו.

יחד עם זאת, בכיר ביטחוני מישראל טוען כי בהשוואה למתנה של טראמפ לנתניהו לפני הבחירות בחודש אפריל האחרון, כאשר טראמפ הכיר בריבונות ישראלית ברמת הגולן, המתנה של הסכם הגנה עם ארצות הברית אינה מועילה לישראל כפי שהיא נראית.

"הרעיון של הסכם כזה נבחן פעמים רבות בישראל בעבר", כך אמר עמוס ידלין, ראש אגף המודיעין לשעבר בישראל, שמוביל כיום את המכון למחקרי ביטחון לאומי.

לדברי ידלין, הרעיון תמיד נדחה מכיוון שהחסרונות עולות בהרבה על היתרונות

היתרון העיקרי של הסכם כזה, כפי שיש לארצות הברית עם בנות ברית אחרות, הוא סעיף 5 של נאט"ו.

סעיף 5 של נאט"ו למעשה קובע, כי במידה ותותקף אומה החברה בברית, המדינות השותפות האחרות יבואו לעזרתה – זהו גורם הרתעה בעל ערך רב, מכיוון שכל מדינה או ארגון שמעוניינים לתקוף את ישראל יבינו שהם גם הולכים למלחמה גם נגד ארצות הברית, כך לדברי ידלין.

"ובכל זאת, השורה התחתונה תמיד הייתה שלמרות שזה יעזור מאוד להרתעתה ולביטחונה של ישראל, זה משהו שישראל לא תוכל לאפשר לעצמה", אמר ידלין.

הסכם כזה הולך בשני הכיוונים – אחרי הכל, ישראל מדינה בגודל של ניו ג'רזי עם אוכלוסייה של 9 מיליון תושבים בלבד, ועומדת כיום בפני איומים מתפתחים מצד ארגוני טרור בעזה, לבנון וסוריה – ישראל לא יכולה או מוכנה לצאת להגנתה של ארצות הברית.

בעיה נוספת עבור ישראל היא שהסכם הגנה הדדי יגביל את חירותה הצבאי של ישראל וידרוש שיתוף פעולה עם ארצות הברית לפני שישראל תוכל לנקוט בפעולות צבאיות.

בעוד שישראל עשויה להינות מהסכם כזה בשל ה"יחסים החמים" של נתניהו עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אשר סביר כי יאשר את פעולותיה הצבאיות של ישראל ללא "הפרעה", מנהיגים אמריקאים אחרים בעתיד עשויים לתמוך פחות, בלשון המעטה, בהחלטותיה של ישראל.

ידלין הזכיר את התקיפה של ישראל בשנת 1981 על הכור הגרעיני בעיראק ואמר:

"אם ישראל הייתה מבקשת אישור מממשל רייגן לעשות זאת, התשובה הייתה שלילית".

הנושא השלישי הבעייתי בהסכם הגנה כזה, הוא הסוד השמור ביותר של ישראל – לפי פרסומים זרים אלו הן יכולותיה הגרעיניות של המדינה – במידה ותחליט ישראל לחתום על הסכם הגנה הדדי עם ארצות הברית, יחול עליה חובה להיות "שקופה" בנושא הזה.

לבסוף, יש עוד נושא עיקרי עבור החברה הישראלית – גבולות המדינה. ישראל תתבקש להגדיר רשמית את גבולות המדינה היהודית, זאת כחלק מהסכם ההגנה – במידה ואכן הכוונות של טראמפ ונתניהו יבוצעו בפועל.

"אני לא רואה שום בעיה עם השאלה הזו, אבל אני לא בטוח שנתניהו רוצה לגעת בזה", אמר ידלין.

קרדיט: אברהם תמקר-פרדס+ מקבוצת נציב

 

Exit mobile version